"האריזה הזו מרגישה פרימיום" - אומר מנכ"ל טיפוח העור מהשורה הראשונה. רוצה את אותה משוב?

לעתים קרובות אני שומע את אותה תלונה ממותגי טיפוח. המוצר טוב, הנוסחה מוכנה, המחיר הגיוני, ובכל זאת האריזה לא מרגישה כמו סיפור המותג. זה נראה פשוט על מדף. זה מרגיש קל ביד. הלקוח פותח את הקופסה ואינו מקבל את התחושה הרגועה והאכפתית שציפתה לו. זה המקום שבו האריזה מתחילה להיות חשובה. כשאני מעצבת אריזות לטיפוח העור, אני חושבת על הרגע שבו לקוח נוגע בה בפעם הראשונה. אני רוצה שהרגע הזה ירגיש נקי, רגוע ושווה לזכור. אני לא מסתמך על עיצוב רועש. אני מתמקד בבחירות קטנות שמשנות את ההרגשה של המוצר כולו. אני בדרך כלל מתחיל עם המבנה. קופסה שנפתחת בצורה חלקה מרגישה יותר נחשבת מזו שמתכופפת או תופסת. בקבוק בעל צורה מאוזנת מרגיש קל יותר לסמוך עליו. צנצנת עם מכסה יציב נותנת תחושת טיפול טובה יותר. אם האריזה מרגישה חלשה, המסר של המותג נחלש איתה. ואז אני מסתכל על הצבע. לבן רך, בז' מושתק, ירוק בהיר, שחור מט ואפור חם נפוצים מסיבה כלשהי. הם שומרים על המראה פשוט וברור. אני אוהב צבעים שנותנים לנוסחה להישאר במרכז. גם צבע בהיר יכול לעבוד, אבל רק כאשר הוא תואם את קול המותג. אם המוצר עדין ופשוט, החבילה לא צריכה להילחם בתחושה הזו. לאחר מכן, אני שם לב לגימור פני השטח. מעיל מט יכול לגרום לקופסה להרגיש רגועה ומסודרת. גימור רך למגע יכול לגרום לו להרגיש חלק ביד. סימן ברק נקודתי יכול להנחות את העין מבלי להעסיק את הפריסה. הפרטים הללו קטנים, אך הלקוחות מבחינים בהם. ראיתי קו קרם בסיסי נראה מיושב יותר לאחר שינוי גימור בלבד. איכות ההדפסה גם משנה את הסיפור. אם הלוגו מטושטש, החבילה מאבדת אמון במהירות. אם הטקסט צפוף, העיצוב מרגיש ממהר. אני מעדיף מרווח ברור, סוג פשוט ומספיק מקום סביב כל אלמנט. פריסה נקייה עוזרת למותג להרגיש מאורגן יותר. זה משנה כאשר הלקוח משווה מוצרים דומים רבים. אני גם חושב על רגע ה-unboxing. קופסת טיפוח לא צריכה להרגיש קשה לפתיחה, והיא גם לא צריכה להרגיש ריקה. תוספת מסודרת, כרטיס מקופל או מגש בהתאמה טובה יכולים לתת ללקוח תחושת אכפתיות טובה יותר. פעם עבדתי עם מותג סרום קטן שהשתמש בקופסה פשוטה בהתחלה. שינינו את התוספת, התאמנו את הצבע והפכנו את מיקום הלוגו למאוזן יותר. המוצר לא השתנה, ובכל זאת האריזה הרגישה הרבה יותר עם המותג. אם אתה רוצה שאריזת טיפוח העור תרגיש פרימיום, הייתי שומר על התהליך פשוט. - בחר צורה שמרגישה יציבה ביד - השתמש בצבעים המתאימים לגוון המותג - שמור על הפריסה נקייה ופתוחה - בחר גימור שמתאים לסיפור המוצר - סמן את הקופסה, הבקבוק והתווית כמערכת אחת שלמה. אני תמיד אומר למותגים את זה: האריזה לא צריכה להיות עסוקה כדי להרגיש חזקה. זה צריך להרגיש רגוע, ברור ומורכב היטב. כאשר החוץ תואם את הטיפול בפנים, הלקוחות מבחינים באיזון הזה במהירות.

אני מכיר את ההרגשה. קונה פותח דף, מסתכל על המוצר ושואל שאלה פשוטה במוחו: "האם זה נראה שווה את זה?" הרגע הזה מחליט הרבה. אם הפריט נראה זול, הקונה עוזב מהר. אם הפריט נראה נקי, מוצק ומורכב היטב, הקונה מאט. הם מתחילים לדמיין את זה בביתם, על השולחן או בשימוש יומיומי. זה האפקט שאני רוצה. אני לא מנסה לגרום למוצר להיראות רועש. אני מנסה לגרום לזה להיראות רגוע, מסודר ונבחר היטב. זה מה שנותן תחושה ברמה גבוהה. אני מתמקד בשלושה דברים. המראה אני שומרת על העיצוב נקי. אני נמנע מיותר מדי צבעים, יותר מדי קווים ויותר מדי חלקים נוספים. צורה פשוטה לעתים קרובות מרגישה חזקה יותר מאשר צורה צפופה. אני גם שם לב לאיזון. כשהמתאר מרגיש יציב והפרטים נשארים במקומם, המוצר נראה אמין יותר. קונים מבחינים כל כך מהר, גם אם הם לא אומרים את זה בקול רם. דוגמה אמיתית היא כיסוי לטלפון שקניתי לאחותי. לישן היו צבעים בהירים ודפוסים עמוסים. זה נראה שובב, אבל זה לא הרגיש מיוחד. היא החליפה למארז מט בגוון רך עם קצוות חלקים. התגובה הראשונה שלה הייתה, "זה נראה הרבה יותר יקר." שום דבר אחר לא השתנה. הצורה עשתה את העבודה. המגע אנשים סומכים על מה שמרגיש טוב ביד. אם מוצר מרגיש דק, רופף או מחוספס, הקונים חשים בכך מיד. אם זה מרגיש מוצק וחלק, הם מרגישים יותר נוח. הנוחות הזו הופכת לביטחון עצמי. אני אוהב מוצרים בעלי אחיזה יציבה, גימור חלק ופרטים שאינם נשרטים או רועדים. אני גם מסתכל איך החלקים משתלבים זה בזה. כאשר החיבורים מסודרים והמשטח נשאר אחיד, המוצר מעביר מסר טוב יותר. המסר הזה פשוט: זה נעשה בזהירות. השימוש מוצר יכול להיראות טוב ועדיין להיכשל אם קשה להשתמש בו. אני רוצה שהקונה יפתח אותו, יבין אותו וישתמש בו ללא לחץ. שימוש ברור גורם לכל הפריט להרגיש טוב יותר. כאשר החוויה קלה, המוצר מרגיש מעודן יותר. אני חושב גם על הרגעים הקטנים. איך זה נפתח? האם זה נסגר בצורה חלקה? האם זה יכול להישאר נקי לאחר שימוש יומיומי? האם זה נכנס לתיק, למגירה או למדף בלי בעיות? הרגעים הקטנים האלה מעצבים את הרושם המלא. כשאני כותב עותק למוצר, אני מדבר לדאגה האמיתית של הקונה. הם לא רוצים שבחים ריקים. הם רוצים הוכחה שהפריט מתאים לחיים שלהם ועדיין נראה טוב בזמן שהם עושים את זה. אז אני שומר על המסר שלי ישיר: עיצוב נקי ומוצק מרגיש קל לשימוש יומיומי מראה שמתאים לחללים מודרניים אני גם נמנע ממכירת יתר. קונים יכולים לחוש בסוג כזה של דיבורים. הם רוצים מוצר שתואם לתמונות, מתאים לתיאור ותואם לדרך שבה הם מתכננים להשתמש בו. לכן אני מאמין שתחושה מתקדמת היא לא להוסיף עוד. מדובר בסילוק מה שלא עוזר. מוצר צפוף יכול להיראות זול. מוצר שקוף יכול להיראות הרבה יותר מלוטש. אם הייתי צריך לסכם את הגישה שלי, זה יהיה כך: אני עוזר לקונים לראות ערך עוד לפני שהם נוגעים בפריט. אני עושה את זה בצורה, גימור וקלות שימוש. אני עושה זאת במילים פשוטות ובמצגת נקייה. אני עושה זאת על ידי הצגת מוצר שמרגיש נכון מהמבט הראשון. כשהקונה אומר, "זה נראה יוקרתי", אני יודע שההודעה נחתה.

לעתים קרובות אני רואה קופסה פשוטה עושה מעט מדי עבור מוצר טוב. המוצר בפנים עשוי להיות מוצק, שימושי ושווה קנייה, אך החוץ עדיין מרגיש פשוט. זה יוצר פער. אנשים שופטים מהר. הם נוגעים בחבילה, מביטים בצבעים, קוראים את התווית ויוצרים נוף עוד לפני שהם פותחים אותה. ראיתי את זה קורה עם צנצנות טיפוח, שקיות קפה, קופסאות נרות וערכות מתנות. הפריט היה בסדר. האריזה פשוט לא דיברה על זה. דעתי פשוטה: אריזה אמורה לעזור למוצר להרגיש מטופל. זה לא צריך גרפיקה רועשת או קישוט כבד. הוא זקוק לעיצוב ברור, למרחב נקי ולכמה פרטים המעידים על איכות. אני בדרך כלל מתחיל עם צבע. קופסה לבנה פשוטה יכולה כבר להיראות עשירה אם הטון נכון וההדפס נשמר נקי. אני אוהב שחור רך, שמנת, ירוק עמוק, נייבי, אפור חם וזהב מושתק. צבעים אלה מרגישים רגועים ויציבים. הם גם עובדים היטב כאשר המותג רוצה מראה מסודר ומובחר מבלי להיראות עסוק. ואז אני מסתכל על החלל. מותגים רבים מנסים למלא כל פינה. אני עושה את ההיפך. אני יוצא מחדר נשימה. לוגו עם מספיק שטח לבן מסביב מרגיש מאוזן יותר. שורת טקסט קצרה הממוקמת בצורה מסודרת במרכז יכולה להרגיש חזקה יותר מלוח קדמי צפוף. כשיש לעין מקום לזוז, החבילה מרגישה קלילה ומלוטשת יותר. גם המרקם קובע. גימור מט חלק יכול לשנות את כל התחושה של קופסה. כך גם למינציה רכה למגע, טקסט מובלט או פרט נייר כסף קטן בשימוש באיפוק. פעם עזרתי למותג נרות קטן לעבור מקרטונים מודפסים מבריקים לקופסאות קראפט מט עם לוגו מובלט פשוט. הנרות נשארו אותו דבר. הקופסה הרגישה מהורהרת יותר. לקוחות התחילו לשמור את הקופסאות לאחסון, וזה לבד אמר לי שהשינוי עבד. אני גם שם לב היטב ללוגו ולגופן. מראה יוקרתי לא מגיע מפונט מהודר בלבד. זה בא מהתאמה. אם הגופן דק מדי, הקופסה עלולה להיראות חלשה. אם הגופן מודגש מדי, העיצוב עשוי להרגיש כבד. אני מעדיף סוג נקי וקריא עם מרווח חזק. שם מוצר קצר, סימן מותג מסודר וקו תמיכה ברור אחד עושים לעתים קרובות יותר מפסקה שלמה בפאנל הקדמי. רגע הפתיחה חשוב גם כן. אני אוהב אריזה שיוצרת הפסקה קטנה. עטיפת טישו, מדבקה אטומה, כרטיס תודה מודפס או תוספת מקופלת יכולים לגרום לקופסה להרגיש מטופלת מבלי להוסיף עומס. עבדתי עם מוכר סבונים שהשתמש בדיוור פשוט בהתחלה. הוספנו רצועת בטן פשוטה, עטיפת נייר דקה והערה קצרה על מלאי ממוחזר. העלות נשארה בשליטה, אך הקונים אמרו שהחבילה מרגישה כמו מתנה. התגובה הזו מועילה. זה אומר שהאריזה עזרה למוצר להרגיש שלם יותר. אני גם חושב על עקביות. מראה פרימיום מתפרק כאשר הקופסה החיצונית, המגש הפנימי, התווית והתוספת מדברים כולם בשפות חזותיות שונות. אני שומר על אותו טון בכל חלק. אם הקופסה מרגישה רגועה, גם התוספת אמורה להרגיש רגועה. אם המותג משתמש בסגנון טבעי, אני נמנעת מאלמנטים מבריקים שנלחמים במצב הרוח. סוג זה של התאמה גורם לחבילה להרגיש מתוכננת במקום אקראית. עבור מותגים קטנים, זה לרוב האתגר האמיתי. המוצר עשוי להיות בעבודת יד, מקומי, או עשוי במנות קטנות, ותקציב האריזה עשוי להיות מצומצם. אני לא רואה בזה בעיה. אני רואה בזה משימה עיצובית. מבנה פשוט, צבע אחד או שניים, הדפס נקי ופרט מישוש אחד יכולים להעביר חבילה מבסיסית למעודנת מבלי לרדוף אחרי עודפים. הנה הגישה שבה אני משתמש לרוב: בחר צבע עיקרי אחד וצבע מבטא אחד שמור על הפאנל הקדמי נקי השתמש בסגנון גופן ברור אחד הוסף מרקם אחד או פרט גימור אחד שמור על פנים מסודר הנח פתק מותג קצר או כרטיס טיפול בפנים. זה שומר על העיצוב ממוקד. זה גם עוזר לחבילה להישאר קריאה כשהלקוחות רואים אותה על מדף, בתמונה או במהלך ביטול הארגז. הכלל שלי הוא כזה: אם האריזה כבר מרגישה טוב ביד, למותג יש סיכוי טוב יותר להישאר בראש. זה לא בא מרעש. זה מגיע מאיפוק, איזון וטיפול. אריזה פשוטה יכולה לשאת תחושה יוקרתית. ראיתי את זה עם קופסת תה שהשתמשה בנייר שמנת רך ובסימן ירוק כהה בודד. ראיתי אותו עם סט דוגמית בושם עטוף בשרוולים שחורים רגילים וקשור ברצועת נייר צרה. ראיתי את זה עם קופסאות מתנה למאפייה שהשתמשו בלוגו מוטבע אחד ובגימור מט נקי. המוצרים היו שונים, אך השיעור נשאר זהה. שינויים קטנים יכולים לשנות את כל הרושם. כשאני מעצב אריזות, אני שואל שאלה אחת: האם הקופסה הזו עוזרת ללקוח להרגיש את הערך של מה שיש בפנים? אם התשובה היא כן, האריזה עושה את העבודה שלה.

למדתי שמנהלי יופי לא רוצים שבחים מעורפלים. הם רוצים משוב שהם יכולים להשתמש בו. כשאני מדבר עם אנשים ביופיים, אני שומע את אותו הכאב שוב ושוב. לקוח אומר, "אני אוהב את זה." חבר צוות אומר, "זה מרגיש בסדר." מייסד מקבל רשימה ארוכה של הערות, אבל אף אחת מהן לא מציינת תיקון אמיתי. סוג זה של משוב נראה מנומס, אך הוא לא עוזר למותג לצמוח. מה שמנהיגי יופי רוצים הוא פשוט. הם רוצים לדעת מה אנשים שמים לב, מה אנשים מרגישים, מה גורם להם לקנות, ומה גורם להם לעזוב. אני משתמש בדרך מאוד ברורה לתת משוב כזה. אני מדבר מהניסיון שלי. אני גם שומרת על ההודעה קצרה, כנה ושימושית. אם אני מנסה סרום והמרקם מרגיש כבד, אני לא אומר, "זה לא היה האהוב עליי". אני אומר, "אהבתי את הריח, אבל המוצר נשאר על העור שלי יותר ממה שרציתי, אז לא הייתי מגיע אליו בבוקר." המשפט האחד הזה נותן למנכ"ל משהו אמיתי. זה מראה מה עבד ומה לא. זה מצביע על מקרה שימוש. זה עוזר במוצר, בשגרה ובהתאמה ללקוח. הנה התבנית שאני עוקב אחריה. 1. אני מתחיל ברגע המדויק שבלט אני לא נותן דעה כללית. אני שם את הרגע. לדוגמה: "פתחתי את החבילה והפרק הרגיש נקי." "ניסיתי את הקרם אחרי יום ארוך והוא הרגיש עשיר." "השתמשתי בצבע השפתיים לפני שיחת עבודה והוא דהה מהר יותר ממה שציפיתי." סוג זה של משוב עוזר לצוות יופי להבין את מסע הלקוח. זה גם נותן להם מקום ברור להשתפר. 2. אני אומר מה שהייתי צריך למנכ"לי ביוטי אכפת מהצרכים. מוצר הוא אף פעם לא רק מוצר. זה חלק משגרה. אז אני אומר להם מה רציתי מהפריט. "הייתי צריך משהו קל לשימוש בשעות היום." "רציתי גוון שנראה טבעי במצלמה." "חיפשתי חומר ניקוי שלא השאיר את העור שלי מתוח." זה חשוב כי זה מחבר את המוצר לאדם אמיתי, לא רק לתווית מדף. 3. אני מסביר את התוצאה במילים פשוטות אני נמנע מטענות גדולות. אני נמנע מקווים מעורפלים. אני משתמש בשפה פשוטה. "הריח היה רך." "המשאבה עבדה היטב." "הגימור נראה חלק." "הצבע התאים לגוון העור שלי יותר ממה שציפיתי." כשאני נותן משוב ברור כמו זה, המותג יכול לזהות דפוסים בקרב משתמשים רבים. הערה אחת עשויה לעזור מעט. עשר הערות דומות יכולות לעצב עדכון מוצר. 4. אני מצביע על החלק שצריך עבודה אני לא מסתיר את נקודת התורפה. אני אומר את זה בצורה ברורה וללא דרמה. "הכובע הרגיש שקשה לפתוח אותו." "לקח יותר מדי זמן להתמזג לנוסחה." "טווח הגוונים הרגיש צר." "ההנחיות לא היו קלות לביצוע." זה סוג המשוב שהרבה מנכ"לים סומכים עליו. זה ישיר. זה לא תוקף את המותג. זה נותן דרך קדימה. 5. אני משתף את ההקשר משוב יופי משתנה עם ההקשר. מוצר עשוי לעבוד היטב בבית ולהיכשל בשגרת בוקר עמוסה. שפתון עשוי להיראות נהדר באור רך ולהיראות אחרת תחת תאורה במשרד. אז אני מוסיף הקשר. "השתמשתי בזה אחרי אימון." "בדקתי את זה במהלך יום עבודה שלם." "לבשתי את זה במזג אוויר יבש." "ניסיתי את זה לפני האיפור." הפרט הקטן הזה נותן למשוב ערך רב יותר. זה עוזר למותג לראות איך המוצר מתנהג בחיי היומיום. דוגמה אמיתית עוזרת כאן. חברה שלי קנתה פסי פנים ממותג יופי חדש. היא לא אמרה, "זה היה רע". היא אמרה, "התרסיס הרגיש נחמד, אבל היה קשה לשלוט בבקבוק, אז יותר מדי מוצר יצא בכל פעם שהשתמשתי בו במכונית." הערה זו עזרה למייסד לתקן את פיית הריסוס ואת צורת הבקבוק. המוצר עצמו היה בסדר. חווית המשתמש הייתה הבעיה. זה סוג המשוב שמנהלי יופי אוהבים. זה לא חזק. זה לא מעורפל. זה שימושי. אני גם שומר על הטון שלי אנושי. אנשים ביופיים יכולים לדעת מתי משוב נשמע מועתק או מאולץ. אני כותב כמו אדם, לא צורה. אני אומר מה שאהבתי. אני אומר מה שלא אהבתי. אני נשאר הוגן. הערת משוב חזקה יכולה להיראות כך: "אהבתי את הריח ואת התחושה על העור שלי. האריזה נראתה מסודרת על המדף שלי. שמתי לב שלמוצר לוקח קצת יותר זמן לספיגה ממה שרציתי, אז הייתי משתמש בו יותר בבקרים רגועים מאשר לפני העבודה". לשטר הזה יש יותר ערך מדף של שבח ריק. אם אני רוצה שהמשוב שלי יגיע לאנשים הנכונים, אני מזכיר את הנקודות הבאות: - אני שומר את זה ספציפי - אני משתמש במשפטים קצרים - אני מדבר על מה שראיתי, הרגשתי והשתמשתי - אני נמנע ממילים מעורפלות - אני מזכיר את המסגרת - אני נשאר כנה מנכ"לי יופי מקבלים לעתים קרובות החלטות מדפוסים, לא מתוך הערה אחת בלבד. לכן משוב ברור חשוב כל כך. זה עוזר להם להבין את התאמת המוצר, האריזה, השימוש השגרתי ונוחות הלקוח. ההשקפה שלי פשוטה. משוב טוב אמור לעזור למותג לבחור טוב יותר. זה גם אמור לעזור ללקוח להרגיש שנשמע. כשאני משתף משוב בדרך זו, אני מקבל תשובות טובות יותר. אני גם בונה יותר אמון עם המותג. המסר מרגיש אמיתי כי הוא אמיתי. אם אתה רוצה את סוג המשוב שמנהלי היופי אוהבים, אל תכוון לשבחים בלבד. שאפו לבהירות. תגיד מה קרה. תגיד מה שהיית צריך. תגיד מה עבד. תגיד מה לא. אמור את זה כמו אדם שבאמת השתמש במוצר. זה סוג המשוב שנקרא, נזכר ומשתמש בו.

ראיתי מותגי טיפוח רבים משקיעים את מירב המאמצים שלהם בפורמולה ובפרסומות, ואז מאבדים תשומת לב בקופסה. הרגע הזה חשוב יותר ממה שרבים חושבים. כשאני מחזיק סט קרם פנים, סרום או מסכה, אני שם לב לקופסה לפני שאני קורא את התווית. אם הקופסה מרגישה חלשה, צפופה או רשלנית, המוצר בפנים מתחיל בעבודה קשה יותר. אם הקופסה מרגישה נקייה, מאוזנת ועשויה היטב, המוצר מקבל סיכוי טוב יותר לזכות באמון. הדעה שלי פשוטה: טיפוח עור במראה פרימיום מתחיל בקופסה מכיוון שהקופסה היא נקודת המגע הראשונה, שכבת ההגנה והמסר של המותג בבת אחת. ראיתי את זה קורה בצורה מאוד נורמלית. מותג טיפוח קטן שהכרתי השתמש בקרטון לבן רגיל לסרום הוויטמין C שלו. הבקבוק היה טוב. המרקם היה טוב. עם זאת, לקופסה הייתה הדפסה משעממת וטקסט רב מדי. אנשים כל הזמן שאלו אם המוצר זול או אם הוא מיועד למכירה בכמויות גדולות. הצוות שינה את הקופסה לפריסה נקייה יותר עם גימור מט רך, מגש טוב יותר ומרווח ברור. המוצר לא השתנה. התגובה השתנתה מאוד. לכן אכפת לי מאריזה. הקופסה מדברת לפני שהמוצר מדבר. קונה טיפוח עור עושה לעתים קרובות שיקול דעת מהיר. היא רואה את הקרטון על מדף, בערכת מתנה או בפוסט במדיה החברתית. היא רוצה לדעת שלושה דברים מיד: האם זה ייראה טוב על שולחן האיפור שלי? האם המוצר יישאר בטוח בפנים? האם המותג הזה מבין את הטעם שלי? אם התשובה מרגישה חלשה, המכירה עלולה לחמוק. אני בדרך כלל מפרק קופסת טיפוח טובה לכמה חלקים שקופים. - המשטח צריך להיראות נקי גימור מט, תחושת מגע רכה או משטח מצופה מסודר יכולים לתת מראה רגוע. אני מעדיף עיצוב נקי על עיצוב צפוף. יותר מדי צבעים ואייקונים יכולים לגרום לקופסה להרגיש רועשת. - המבנה צריך להגן על המוצר בקבוק סרום, צנצנת זכוכית או אמפולה זקוקים לתמיכה. ראיתי מוצרים טובים מגיעים פגומים כי המגש הפנימי היה רופף. קופסה שמתאימה היטב חוסכת צרות במהלך ההובלה וגורמת למוצר להרגיש מטופל. - הטקסט צריך להיות קל לקריאה שם המותג, שם המוצר, הגודל והשימוש במפתח צריכים מרווח ברור. אני נמנע מגושים ארוכים של טקסט. כאשר הקופסה קוראת היטב, המותג מרגיש כנה יותר וקל יותר לסמוך עליו. - רגע הפתיחה צריך להרגיש חלק קופסה שנפתחת חזק מדי או רופפת מדי עלולה להרוס את התחושה. אני אוהב פעולת פתיחה וסגירה פשוטה שנותנת חוויה מסודרת ללא מאמץ נוסף. - הקופסה צריכה להתאים לנקודת מחיר המוצר. קרם יומי קל וקרם לילה יוקרתי לא צריך ללבוש את אותו סגנון. אני חושב שהאריזה צריכה להתאים לאופן שבו המוצר נמכר ושימוש בו. חוסר התאמה יכול לבלבל את הקונים. יש לזה גם צד שיווקי שקט. קופסת טיפוח מסתיימת לרוב בתמונות, סרטונים ופוסטים של מתנות. אנשים חולקים את מה שנעים להחזיק וקל להראות. קופסה פשוטה אך מעוצבת היטב יכולה לנסוע רחוק יותר מאשר קופסה רועשת. ראיתי מותגים קטנים זוכים ליותר תשומת לב לאחר שיפור האריזה, לא הנוסחה, לא עותק המודעה, רק הקופסה. זה לא אומר שכל קופסה זקוקה לקישוט כבד. אני מעדיף איזון. קופסה יכולה להיראות מעודנת עם קווים פשוטים, צבעים רכים ואיכות הדפסה טובה. זה יכול להרגיש יקר יותר מבלי להתאמץ יותר מדי. זה החלק שאני הכי אוהב. העיצוב לא צריך לצעוק. זה רק צריך להרגיש נכון. אם הייתי עוזר למותג טיפוח לשפר את האריזה שלו, הייתי מתחיל כאן: 1. בחר צבע מותג ברור אחד ושמור אותו יציב 2. השתמש בשטח ריק מספיק כדי שהעיצוב יוכל לנשום 3. בחר חומר לקופסה שתואם למשקל המוצר 4. הוסף מגש או הוספה כאשר הבקבוק זקוק לתמיכה 5. בדוק כיצד הקופסה נראית ביד, לא רק על המסך, הצעדים הללו נשמעים לפני ייצור מלא 6. בדוק דגימה פשוטה. הם חוסכים הרבה צרות אחר כך. אני גם שם לב לשימוש היומיומי של הקונה. אישה עשויה לשמור את הסרום שלה על ארון, לשאת קרם בשקית, או לתת סט במתנה. הקופסה צריכה להתאים להרגל הזה. אם האריזה מרגישה קלה לאחסון, קלה לפתיחה וקלה להצגה, המוצר מרגיש פרקטי יותר. הניסיון שלי לא מפסיק לדחוף אותי לאותה נקודה: טיפוח העור הוא לא רק מה שעובר על העור. זה גם קשור למה שאנשים רואים, נוגעים וזוכרים לפני שהם משתמשים בו. קופסה טובה לא מבטיחה יותר ממה שהמוצר יכול לתת. זה פשוט עוזר למוצר להציג את עצמו היטב. מכאן מתחיל מראה פרימיום.

כשאני מסתכל על מותג שמרגיש יקר במבט ראשון, אני רק לעתים רחוקות רואה מאחוריו תקציב גדול. בדרך כלל אני רואה איפוק. אני רואה מרווחים ברורים, סט צבע אחד רגוע, סוג נקי ומסר שלא מתאמץ יותר מדי. למותג יכול להיות צוות קטן ועדיין להיראות מעודן. מותג יכול למכור מוצר יומיומי ועדיין להרגיש מלוטש. מה שמושך אותו למטה הוא לא מחיר המוצר. זה הרעש מסביב. ראיתי את זה שוב ושוב. מוכר טיפוח משתמש בשבעה צבעים בעמוד אחד, והדף מרגיש עמוס. מותג נרות מפרסם תמונות בגוונים שונים מדי שבוע, והפיד מרגיש לא יציב. בית קפה כותב שורות ארוכות עם מדבקות מודגשות, והתפריט מאבד את צורתו. הבעיה היא לא ההצעה. הבעיה היא איך המותג מופיע בשניות הראשונות. מה שאני מתמקד בו הוא פשוט. אני שומר על מערכת הראייה שקטה. - אני בוחר צבע עיקרי אחד - אני מוסיף צבע תומך אחד - אני שומר על השאר נייטרלי שחור רך, לבן חם וצבע מבטא אחד יכולים לעשות יותר משילוב רועש של חמישה גוונים. פעם עבדתי עם מותג סבון קטן שהשתמש בירוק בהיר, ורוד, זהב וכחול על אותה האריזה. המוצרים היו טובים, אך מראה המדף הרגיש מפוזר. צמצמנו את הפלטה לקרם, ירוק עמוק ואפור בהיר. המוצר לא השתנה. מצב הרוח השתנה מהר. אנשים אמרו שזה מרגיש נקי ואמין יותר. אני גם שם לב למרווחים. פריסה צפופה גורמת לאנשים לחשוב שהמותג מנסה להסתיר משהו. החלל שולח מסר אחר. זה אומר שהמותג רגוע, בטוח וקל לסמוך עליו. אני משאיר מקום סביב הלוגו. אני משאיר מקום סביב תמונת המוצר. אני משאיר מקום בין שורות טקסט. ההרגל האחד הזה משתנה הרבה. דף עם חדר נשימה מרגיש מעודן יותר מדף עמוס באנרים, מדבקות, חלונות קופצים ומילים נוספות. אני מעדיף תמונה אחת חזקה על פני חמש חלשות. אני מעדיף הבטחה אחת ברורה על פני רשימה שמנסה לכסות הכל. גם בחירת הגופן חשובה. אני בדרך כלל נשאר עם משפחת גופנים פשוטה אחת עבור כותרות וטקסט גוף. אני נמנע לערבב יותר מדי סגנונות. אני נמנע מגופנים שנראים שובבים כשהמותג צריך אמון. גופן טוב לא צועק. זה תומך במסר. לדוגמה, מותג נרות בוטיק שראיתי השתמש בגופן כתב כבד על כל תווית. זה נראה עמוס וקשה לקריאה. לאחר המעבר לסריף נקי לשם ולסריף פשוט ללא פרטים, המותג נראה מיושב יותר. אנשים יכלו לקרוא את זה מהר יותר. החבילה גם הרגישה מבוגרת יותר. לצילום יש משקל זהה. אני רוצה תמונות שמרגישות אמיתיות, לא מאולצות. - רקע נקי - אור רך - מיקוד מוצר ברור אחד - ללא עומס סביב הפריט אם אני מצלם תיק עור, אני לא מניח אותו ליד אביזרים אקראיים רק כדי למלא את המסגרת. נתתי לתיק להוביל. אם אני מראה צנצנת שמנת, אני שומרת על השולחן, האור והצללים רכים. המטרה היא לא להראות הכל. המטרה היא לתת למוצר לנשום. אני גם שומר על קול המותג יציב. מותג שנשמע רגוע באתר אבל רועש ברשתות החברתיות מרגיש מעורב. מותג שמשתמש בשפה מנומסת וברורה בעמוד אחד ובסלנג בעמוד אחר מרגיש לא אחיד. אני כותב כמו שאני רוצה שהמותג ירגיש. - שורות קצרות - מילים פשוטות - הבטחה נקייה - ללא רעש נוסף זה לא אומר שלעותק אין אופי. אני עדיין רוצה נקודת מבט. אני עדיין רוצה שהמותג ירגיש אנושי. הנה מבחן פשוט שאני משתמש בו. אם אסיר את הלוגו, האם המותג עדיין ירגיש אותו הדבר? אם אני משנה את צבע הרקע, האם המראה מתפרק? אם אני מניח את המוצר ליד מתחרה, האם שלי עדיין מחזיק בצורתו? אם התשובה היא לא, אני ממשיך לחדד. מראה פרימיום הוא בדרך כלל תוצאה של משמעת. זה נובע מלקיחת דברים, לא להוסיף יותר. השתמש בפחות צבעים. השתמש במרווחים טובים יותר. השתמש בסוג ברור יותר. השתמש בתמונות שמרגישות כנות. השתמש במילים שנשארות יציבות. כשאני עושה את הדברים האלה ביחד, המותג מרגיש בוגר יותר במבט ראשון. לא רועש. לא מזויף. פשוט ברור, רגוע ושווה לשים לב אליו. מעוניין ללמוד עוד על מגמות ופתרונות בתעשייה? צור קשר עם Guan Jianguang: mr.guan@yukunpack.com/WhatsApp +8613761377202.

Underwood, RL, 2003, The Communicative Power of Product Packaging Rundh, B, 2005, The Multi Faceted Dimension of Packaging Silayoi, P and Speece, M, 2007, The Importance of Packaging Attributes on Consumer Choice in the Food and Beverage Industry Ampuero, O and Or Packaging of Product 200, N, Product ו-Malkewitz, K, 2008, עיצוב חבילות הוליסטי והתרשמות מותגי הצרכן Klimchuk, MR ו-Krasovec, SA, 2013, עיצוב אריזות מיתוג מוצר מוצלח מהקונספט למדף